052-3502868 dahanofir5@gmail.com

לופט בדרום תל-אביב

עיצוב לופט בדרום ת"א

ביתו של המעצב הרב-תחומי אופיר דהאן, בוגר האקדמיה לאומנות ועיצוב “בצלאל. הבית משקף את עיסוקו המרכזי של בעליו – עיצוב פנים והום-סטיילינג, תחום יצירתי אליו הגיע בדרך לא שגרתית, בזכות הניסיון והידע שצבר במשך עשרים שנות ניסיון בתחומי עיצוב מגוונים.

עוד על הפרוייקט

הבית הפרטי שלך מאד צבעוני ובלתי צפוי. מה תוכל לספר לנו עליו?

צבע מעולם לא הפחיד אותי, הסוד בשליטה בצבע הוא המינון שאתה משתמש מכל צבע באותו חלל והאיזון שנוצר בין הצבעים. למרות שיש המון צבעים בבית שלי אני חושב שהוא מאוד מאוזן מבחינה צבעונית.

"התפיסה שלי כמעצב היא שהבית הוא ראי לנפש האדם". "אדם צובר זיכרונות כמו נמלים" – כשאני בתוך חלל, אני רוצה להבין לפי האנרגיות, העיצוב החפצים מי הם האנשים שחיים בו, ולנסות להציץ לתוך נפשם. אני לומד המון על אנשים מתוך חפצים, רהיטים וצבעים. הסגנון שבו בוחרים 'להלביש' בית מלמד על יושביו, ממש כמו סגנון לבוש של אדם.

אני זקוק לחללים פתוחים והרבה אור, בחללים קטנים או מחולקים, כמו בבניה המודרנית, יש לי תחושת מחנק. מאז סיום לימודי בבצלאל בגיל 28 חייתי בחללים מהסוג הזה בלופטים שמצאתי ועיצבתי בת"א.

יש לי אהבה והערכה עצומות למוצרים ועיצובים משנות 50-70, יש בהם איכויות ועיצוב ללא פשרות – דברים שקשה למצוא בעולם המודרני שלנו היום. אני אספן מטבעי, התחלתי לפני שנים לאסוף צעצועי פלסטיק ומתכת משנות ה-60, והמשכתי לכלים מזכוכית מורנו ועד רהיטים מיוחדים שאיתרתי ושיפצתי.תקופות אלו הן ההשראה שלי לאורך השנים כמעצב.

בכל מקום שהגעתי אליו ברחבי העולם אני תמיד מבקר בשוק הפשפשים המקומי. מצאתי את עצמי אוסף ואוגר פריטים שעושים לי טוב על הלב וחיברתי אותם יחד בהרמוניה צבעונית ועיצובית עם הפריטים המודרניים בבית שלי.

הבית שלי הוא מיכל לזיכרונות מכל תקופות החיים שלי; כדים שמזכירים לי טיול למרוקו, עופר זהב משוק הפשפשים באודסה, גופי תאורה בסלון משנות ה-70 שנקנו בזמנו לכניסה בבית האופנה שלי ששמרתי למזכרת, שולחן צד מפלסטיק לבן, מזכרת מהצגה שעיצבתי עבורה את התפאורה והבגדים… ועוד הרבה סיפורים וזיכרונות שעיצבו את מי שאני היום.
אני אוהב לשלב עולמות וליצור מראה אקלקטי וייחודי, פריטים ישנים לצד פריטים מודרניים, פריטי יוקרה ואספנות ליד פריטים יום יומיים.
אפשר למצוא בבית שלי פריטי אספנים משנות ה60-70 לצד לאב-סיט מודרנית, פינת אוכל מחנות רהיטים ברשפון, שטיח מודרני שנרכש מהשטיח האדום, פריטים מאיקאה.

האובססיה החדשה שלי מאז שיש לי גג משלי, היא העציצים והטיפול בהם. אין אף צמח מפלסטיק בבית, כי אני מאמין שצמחיה מכניסה חיים, צמיחה התחדשות לכל חלל.

אני אוהב לחדש, למחזר, לתת חיים חדשים לחפצים וחללים. את הספה הגדולה בסלון קבלתי במתנה מבעל הלופט הראשון ששכרתי לפני שני עשורים, ועברה לאחרונה שיחזור וריפוד מחדש. המראה הענקית עשויה מעצים שמצאתי, והפכתי אותם למסגרת עבורה.

בלופטים מה שיוצר את האווירה והאינטימיות הוא החציצות שמחלקות אותו. למשל, ארון בגדים ענק משמש אותי גם כקיר חוצץ בין חדר השינה לחלל הפתוח. מחזרתי וציפיתי את גב הארון בטפטים שהוסרו מחלל תצוגה שנסגר, וגם את המיטה הצהובה ריפדתי בעצמי, באותם טפטים.
את המטבח עיצבתי במיוחד: פונקציונלי, מואר ומזמין. הסתרתי בתוכו את מכונת הכביסה והמייבש, בארון שתכננתי במיוחד וצבוע באותו גוון כמו הקורה המרכזית והעמוד שבמרכז הלופט.

מאחורי כל חפץ בבית מסתתר סיפור. למשל, מתלה הבגדים היה תלוי קודם בתא המדידה של בית האופנה שלי. המספריים הגדולות שעליו עברו בזמנו ציפוי מחדש, והיו הידיות לדלתות תאי המדידה. הציורים בבית מזכירים לי את תקופת הלימודים בבצלאל בה ציירתי אותם. את הספסל במרפסת אני אוהב במיוחד – רכשתי אותו לפני שנים מבית כנסת ביפו שעבר שיפוץ.

הבית משמר בתוכו גם זכרונות משלו. למשל, כאשר התחלתי לשייף את דלתות הכניסה, נגלו לעיניי שכבות-שכבות בצבעים שונים ממהלך השנים. החלטתי לשמר אותן ולשמור על ההיסטוריה של הלופט.

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On YoutubeVisit Us On Instagram